<h1>תמים דעים להראב"ד סימן קס"ה</h1>
<h2>דף לז:</h2>
שור שנגח ד' וה'. אי רעהו לאו דוקא דהקדש כי נגח כו' אאיש דרישא דקרא סמיך. אלא אמר ריש לקיש הכל היו בכלל נזק שלם דקסבר ר' שמעון בן מנסיא כל פלגא נזקא ממונא כדמוכחא מתניתא דלעיל. ואיש דוקא ורעהו דוקא ואיש להקל ורעהו להחמיר והכי מפרש לקרא כי יגח שור (את) איש חייב בתשלומי נזק ולא הקדש שפטור את שור רעהו ומכרו וחצו אבל דהקדש לא יחצון דאי לא כתב רעהו הוה אמינא כי יגח שור איש ולא הקדש את שור ומכרו. והוה משמע בין דהדיוט בין דהקדש השתא דכתב רעהו (ולא) בא להחמי' המזיק את ההקדש ומאן דגריס דא"כ לכתביה רחמנא לרעהו גבי מועד היינו הך דהוה ליה למכתביה גבי תם סתם וגבי מועד הוה למכתב או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשום שלם ישלם שור תחת שור רעהו. ומאן דלא גריס אתיא שפיר וחדא היא.
